אחרי חודשיים בהם עבדנו מסביב לשעון כדי: לכתוב, לעצב, להפיק, לתקן ולהוציא לפועל את הפרויקט, מצאנו את עצמינו אתמול בערב בהשקת "אייפון אחד על אחד".
אני חייב להודות שלא חשבתי שנגיע לשם בזמן.
כשחשבתי לכתוב את הספר לא ידעתי למה הכנסתי את עצמי. כתבתי אותו בזמן שיא, כמעט ללא שינה כשאני מנותק מרוב מה שקורה כי הפכתי לעצמי את היממה.
בנוסף היה לנו את השיפוץ והחגים וגם לאחר שסיימנו עם הספר ועיצוב הכללי היו עוד המון שלבים בדרך שהיו קשים וגרמו לי להתמוטטות (כמעט).
כאשר שלחנו את הספר לעריכה לשונית גילינו שיש בעיה כי לעורכת (המעולה אני חייב לציין) היה מחשב ישן ומערכת הפעלה ישנה. בסופו של דבר על 200 העמודים המקוריים עברו עליה מודפסים, היא בצעה את התיקונים עם עט והחזירה לי.
שבוע שלם עבר רק בתיקונים בצורה הזו.
עד שהגענו לשלב הדפוס היו עוד עיקובים וכל יום שעבר הביא את יום ההשקה. לא הייתי בטוח שהספר יהיה מוכן, חששתי שגיא לא יספיק להרים את האתר דמיינתי כבר את היום שלפני האירוע ובו אני צריך לבטל והמחשבה הזו הפכה את השעות המועטות שכן ישנתי בהן למסויטות.
אבל, אשתי תמכה בי ואנטולי עזר לי להתעודד (בשעות שהוא לא היה זקוק לעידוד) וגיא עשה את הבלתי ייאמן והרים אתר לתפארת ביומיים רצופים של עבודה.
המרכיב האחרון בהשקה היה מצגת מורכבת מאוד שדרשה כמעט 8 שעות של עבודה, אותה סיימתי שלוש שעות לפני ההשקה.
הגעתי אל החנות של אידיגיטל שעתיים לפני האירוע. רציתי לבדוק שהכל עובד, שהמחשב מתחבר שלא פספסתי כלום, שהספרים במקום שכולם יודעים מה הם עושים.
לשמחתי גיליתי שהכל מוכן והכל עובד חלק.
הצוות בחנות שדיזינגוף סנטר היה אדיב ומהיר לפעול. הם דאגו שהכל יעבוד חלק, שהספר יוצג בכבוד המגיע לו ושכולנו נוכל להתרכז באירוע עצמו.
הגיעו מעל ל-150 איש, חלקם חברים, חלקם חובבי אייפון ששמעו על האירוע ובאו לעיין, לקנות ולשמוע את המצגת.
הלחץ לא עזב אותי עד שניצן מרקוביץ' האחראית על ההפקות באיגידיטל באה והזכירה לי שעשיתי את זה, ושאני באירוע שהוא לכבודי ושמותר לי ליהנות.
ואז הבנתי שבאמת עשינו את זה. שלושה אנשים שעבדו על הספר והאתר הרימו משהו בסדר גודל שקשה להעריך מהצד.
ההרצאה עצמה עברה חלק. הרעש בחנות הסיח את דעתי כמה פעמים אבל אנשים נהנו (וידאו יעלה בקרוב, למרות שאפשר לצפות בחלק מההרצאה בקטע הזה ביוטיוב), וזה מה שחשוב.
זה היה ערב מרגש ואני מודה שכמעט בכיתי מספר פעמים (אבל אני בוכה במולאן, אז אולי זה לא כזה משנה אם בכיתי או לא) ואני מודה לכל מי שהגיע.
עכשיו מתחילה העבודה האמיתית של שיווק הספר. התגובות בינתיים אוהדות.
תודה לאנטולי שעבד איתי על הספר, לגיא שעבד על האתר, למורטישיה שעזרה לי לשרוד, להורים שלי שאפשרו לי לעבור את החודשיים האלו ולהקדיש את עצמי לספר במקום לחפש עבודה, לאנשי אידיגיטל שעזרו להרים את האירוע, למיכל מיחסי הציבור, לניצן, לרון קלדס ולצוות החנות.
אני מתחיל לעבוד על הפרויקט הבא.
זיו
